המדריך לשמירת הזכויות המשפטיות של בני הגיל השלישי

דואגים להורים המבוגרים?

הנה שלוש עצות זהב לשמירת הזכויות המשפטיות של בני הגיל השלישי

בישראל ובעולם כולו קיימת עלייה מתמדת בתוחלת החיים וכידוע, ככל שאדם מבוגר יותר והוא זקוק לסיוע עקב מצב בריאותי ותפקודי, גדלות בהתאמה הוצאותיו הרפואיות.

לרוב, הדור הצעיר יותר נדרש לטפל בהוריו המבוגרים ובלי מידע מלא על הזכויות המגיעות להם- לא בטוח שתוכלו לעשות זאת בבטחה ובראש שקט.

לכן, אנו רואים חשיבות גדולה בהגשת מדריך חשוב זה לכלל הציבור, באופן שיביא להעלאת המודעות לזכויותיהם המשפטיות של בני הגיל השלישי ויקל על המטפלים בהם למצות זכויות אלה.

1. לפני הכל- פנו לביטוח הלאומי:

עצה ראשונה ואולי הבסיסית ביותר, הינה פנייה למוסד לביטוח לאומי המשלם גמלת סיעוד למבוטחיו שנקלעו למצב סיעודי.

לאחר הגשת תביעת גמלת סיעוד למוסד לביטוח לאומי, נבדק מצבו התפקודי והמנטלי של המבוטח (לעתים על סמך מסמכים רפואיים בלבד ולעתים על ידי בדיקה של עובד סוציאלי המגיע לבית המבוטח או המנהל עימו שיחה טלפונית). באמצעות כלים אלה נקבעת “רמת הסיעוד” של אותו מבוטח. רמת הסיעוד נקבעת בהתאם לרמת הזדקקותו לסיוע בפעולות היום יום, כגון הלבשה, רחצה, ניידות.

רמה 1 (הנמוכה ביותר) מזכה בחמש וחצי שעות סיעוד שבועיות של מטפל/מטפלת, ורמה 6 (הגבוהה ביותר) מזכה ב- 30 שעות סיעוד שבועיות. ניתן להמיר חלק מהגמלה בכסף.

במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי אינו מאשר את גמלת הסיעוד, או מזכה ברמת ניקוד נמוכה, אנו ממליצים לא לוותר, לערער ו/או להגיש לאחר זמן בקשה להחמרה בהתאם לנסיבות, על ידי שליחת מסמכים רפואיים ו/או בקשה להיבדק בשנית.

נציין כי אין בגמלת הסיעוד כדי לכסות את הוצאותיו המרובות של האדם הסיעודי, ולכן החשיבות של הביטוח הסיעודי, כפי שיתואר להלן.

2. בדקו אם קיימת פוליסת סיעוד: ככל והאדם איננו יודע האם קיימת לו פוליסת ביטוח סיעודי, אנו ממליצים להיכנס לאתר “הר הביטוח”, שם יופיעו כל הביטוחים עליהם משולמת פרמיה חודשית. הקצבה החודשית בביטוחי סיעוד נעה בטווח שבין 3,500 ₪ ל- 5,500 ₪ וברוב הפוליסות מוגבלת למספר שנים בלבד (בדרך כלל 5 שנים).

כדאי למהר! אם אכן קיימת פוליסת ביטוח סיעודי ואם אדם נקלע חו”ח למצב סיעודי, ניתן להגיש תביעה לחברת הביטוח על מנת לממש את הזכויות על פי הפוליסה וזאת באחד משני מקרים: מקרה אחד הינו התדרדרות קוגנטיבית משמעותית, שבפוליסת הביטוח מכונה “תשישות נפש”. מדובר במצב רפואי שבו קיים ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון, חוסר התמצאות וכו’. המקרה השני הנו התדרדרות תפקודית- משמע חוסר יכולת מהותית לבצע 3 פעולות מתוך 6 פעולות היום יום המוגדרות בפוליסת הסיעוד – לקום, להתלבש, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על סוגרים וניידות. כאשר אדם נקלע חלילה למצב סיעודי, ולאחר הגשת תביעה לחברת הביטוח נדחה על ידיה, אין שום סיבה לוותר. ניתן לפנות לייעוץ וסיוע של גורם מקצועי.

3. ערכו ייפוי כוח מתמשך: מדובר במסמך משפטי חשוב הנערך אצל עורך דין מוסמך שעבר הכשרה מיוחדת לנושא, והוא מאפשר לאותו אדם (הממנה) בעודו כשיר וצלול, להחליט מי יהיו האנשים, עליהם הוא סומך, שיטפלו בכל ענייניו הרפואיים, הרכושיים והאישיים, במצב שבו חלילה יהיה בלתי כשיר משפטית, בניגוד לאפוטרופסות המאושרת רק אחרי שהאדם יהיה בלתי כשיר, וממילא לא יוכל לקבוע מי יהיה מיופה כוחו.

איך עושים את הדברים נכון? הממנה, נותן מראש את דעתו על מי הוא סומך, וגם מנחה את האנשים עליו הוא סומך כיצד יטפלו בו מבחינה רפואית, היכן יגור, מי יטפל בעסקיו וכיצד ינוהלו כספיו. הפעלת המסמך נעשית במהירות ובקלות, אין כמעט התערבות של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי (למעט במקרים מסוימים), והכל נעשה מתוך רצון טוב ובהסכמה הדדית.

כותב המאמר עו”ד דוד ידיד הוא בעלים של עו”ד דוד ידיד משרד עורכי דין ונוטריון מתמחה בתביעות נזיקין והשגת זכויות משפטיות לבני הגיל השלישי, ומנהל פורום תביעות ביטוח סיעודי בזאפ משפטי.