על קורונה ובדידות

לצערנו נגיף הקורונה מוכיח לנו שבכל פעם שנרים קצת את הראש נקבל נוקאאוט בחזרה ממשיך לפשוט על מדינות העולם.

עד שכבר חשבנו שהוא מאחורינו (אין על האופטימיות הישראלית הטיפוסית), הרדיו פינה את זמן החדשות לשירים והטלוויזיה פינתה את שעות השיא שלה לתוכניות ריאליטי כאלו ואחרות, בשבועות האחרונים חזרנו לשמוע את המילה קורונה בכל פינה.
יחד עם הדיבורים על חזרתה של המגפה חזרו גם הדיבורים על הגבלות, כאשר האיום הגדול ביותר העומד בפתח הוא החזרה לסגר כללי.
הסגר מאלץ אותנו להישאר יותר בבית, לשמור על ריחוק פיזי מאנשים אחרים, להימנע מקרבה וממגע אנושי, ולהמעיט ככל האפשר במפגשים פנים אל פנים.
כבר כיום רואים עלייה בפניות למוקדי תמיכה נפשית, עלייה זו נובעת מההשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי הממושך.

ההשלכות הפיזיות של הבדידות על בריאות הגוף והנפש

במהלך הסגרים ילדים לא יכלו לראות את הסבים והסבתות שלהם והדור הבוגר יותר נאלץ לשמור על ריחוק חברתי מההורים על מנת לשמור עליהם עד כמה שניתן מהידבקות בנגיף הקורונה.
למרות שהריחוק החברתי נועד למנוע הדבקה נרחבת בנגיף ומטרתו היא לשמור על בריאות האזרחים, מחקרים רבים שנערכו בתקופה האחרונה מוכיחים שהסגר אולי מונע הדבקה אך משפיע על בריאות הגוף והנפש של האדם.
מחקר שנערך בשנת 2017 בחן את הקשר בין בדידות לבריאות הגוף והנפש אצל כ-15 אלף תושבי גרמניה בגילאי 74-35, מהמחקר עלה כי יש קשר הדוק בין בדידות לדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות.
בנוסף לכך עלה גם שאנשים בודדים מעשנים יותר, פונים יותר לקבלת עזרה רפואית, ונזקקים לטיפולים רפואיים יותר מאנשים שלא סובלים מבדידות.
מחקר נוסף שבדק את הקשר בין בדידות, בריאות ומוות בקרב תושבי ארצות הברית מעל גיל 50 עלה כי בדידות היא אחד מגורמי הסיכון למחלות ולמוות.
קיימים כמה גורמים מרכזיים להשפעת הבדידות על המצב הפיזי של בני האדם והם פגיעה בתפקודי הלב, שינה לקויה והתנהגויות שמזיקות לבריאות ושכיחות יותר במצבי בדידות כמו עישון, תזונה לא בריאה, צריכת אלכוהול מוגברת וירידה בפעילות הגופנית.
חוקרים מגדירים את הבדידות כתחושה פסיכולוגית שאנשים מרגישים כשהסביבה החברתית שלהם אינה מספקת את צרכיהם באיכות הקשרים שהיא מספקת להם, או בכמותם.

יש לשים לב כי קיים הבדל מהותי בין בידוד חברתי לבדידות, כשמדברים על בידוד חברתי מתייחסים למצב פיזי בו איננו נמצאים במגע קרוב עם אנשים אחרים, לעומת זאת בדידות היא מצב תפיסתי סובייקטיבי.
יש אנשים שלא יחושו בודדים אפילו גם אם יימצאו לבד במשך תקופה ארוכה בשעה שאחרים סובלים מבדידות גם כאשר הם מוקפים באנשים אחרים.

איך בכל זאת ניתן לשמור על ריחוק חברתי מבלי להישאר בודדים?

אסטרטגיית היציאה מההסגר במדינות רבות בעולם מתבססת על הפרדה בין אוכלוסיות לפי רמת הסיכון שלהן.
תכניות היציאה מתבססות על כך שאנשים צעירים ובריאים יחזרו לנהל אורח חיים רגיל (עד כמה שניתן) הכולל פחות הגבלות על התנועה ועל הקשרים החברתיים שלהם. לעומתם אנשים מעל גיל 65 וקבוצות סיכון אחרות יונחו נכון להרגע להישאר בבתיהם.
למרות הקושי חשוב לזכור שמי שלבד לא חייב להיות גם בודד, ושבימינו יש בידינו את הכלים לפעול על מנת להקל את תחושת הבדידות ואף למנוע אותה לגמרי.
בעידן שבו אפשר לשוחח ללא מפגש פיזי בשיחות זום ובוידאו, קשרים חברתיים יכולים להיות המפתח להתמודדות בריאה עם אתגרי התקופה המורכבת שאנו חיים בה.